סרטן העור הוא קבוצה של מחלות הנבדלות אלה מאלה במקור התאי שממנו התפתחו. סרטן העור השכיח ביותר בבני אדם, המהווה גם את הגידול הנפוץ ביותר מכלל המחלות הממאירות, הוא סרטן של תאי הבסיס (Basal Cell Carcinoma – BCC). אחריו נפוץ גם סרטן תאי הקשקש (Squamous Cell Carcinoma – SCC). מלנומה מצדה תתפתח בכ-160 מטופלים חדשים בכל חודש וכ-2,000 מטופלים בשנה בישראל.

גורמי סיכון להתפתחות גידולי עור:

הרבה מגורמי הסיכון שעלולים להוביל להתפתחות גידולי עור משותפים ובראשם קרינת שמש (קרינת UV). לכן בישראל שטופת השמש, שכיחות גידולי עור הינה גבוהה.
גורמי סיכון נוספים כוללים עור בהיר ועיניים בהירות, ריבוי שומות, היסטוריה אישית או משפחתית של מלנומה, שימוש במיטות שיזוף, מחלות גנטיות שונות שמעלות את הסיכון להתפתחות של סרטן העור וחסר חיסוני מסיבות שונות (למשל במושתלי איברים).

מלנומה
מלנומה היא סרטן העור האלים והמסוכן ביותר. מקור הגידול הוא בתאים המייצרים את הפיגמנט בעור, אשר נקראים גם מלנוציטים. קיימים ארבעה סוגים עיקריים של גידולים מסוג מלנומה, השכיח שבהם הוא גידול מסוג Superficial spreading melanoma. נגע מסוג זה עלול להתפתח בכל אזור בגוף, אולם הוא שכיח יותר באזור הגו והגפיים.

אילו סימנים יעלו חשד למלנומה?
היום אין המלצות רשמיות לתדירות המעקב אחרי מטופלים לשם אבחנה מוקדמת של מלנומה, אולם ההמלצה לקהל הרחב היא להגיע אחת לשנה לרופא/ת עור לשם ביצוע של מיפוי שומות. תדירות גבוהה יותר של ביקורים תקופתיים תלויה בקיום של גורמי סיכון שתוארו לעיל וכן גם בהיסטוריה הרפואית האישית או המשפחתית של המטופל.

ישנם 5 סימנים אשר עלולים להעיד על שינוי ממאיר בנגע קיים או על התפתחות של נגע ממאיר חדש. כולם מחייבים בדיקה מקיפה אצל רופא עור כדי שלול אפשרות להתפתחות של מלנומה.

A (Asymmetry) שומה א-סימטרית.
B (Border) שומה שגבולותיה אינם ברורים.
C (Colors) שומה שצבעיה שונים ומרובים.
D (Diameter) שומה שגדולה יותר 6 מ״מ (קוטר של מחק עיפרון)
E (Evolution ) שינוי במראה שומה קיימת, או לחלופין שינויים תופעתיים, כמו למשל גרד, דימום מהנגע ועוד.

מדוע אבחון מוקדם חיוני?

כאמור, מלנומה נחשבת לסוג האלים ביותר של סרטן העור שעלול לגרום לתמותה. חומרת המחלה נקבעת על פי התקדמות המחלה ועובי הנגע. למעשה, ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם בו הגידול דק יותר, כך הטיפול שינתן עשוי להיות קל יותר וסיכויי השרידות מהמחלה גבוהים יותר. אולם, אם הנגע עבה הסיכוי למעורבות סיסטמית עולה וסיכויי השרידות יורדים.אבחון מוקדם כולל בדיקה קלינית ודרמטוסקופית של הנגע. למטופלים עם שומות מרובות ו/או היסטוריה של מלנומה מומלץ גם לבצע מעקב באמצעות צילום כל גופי.

מהן דרכי הטיפול?

אם הגידול התגלה בשלבים מוקדמים, לרוב תתבצע הסרה כירורגית של הנגע. החלטה על דגימה של בלוטת לימפה מנקזת (בלוטת זקיף) נגזרת מעובי הגידול ופרמטרים פתולוגיים נוספים.  במקרים מתקדמים יותר הטיפול יהיה סיסטמי והוא עשוי לכלול אימונותרפיה, או טיפול ביולוגי מכוון מטרה.
חשוב לציין כי מלנומה ניתנת, במידה רבה, למניעה: הגנה מפני חשיפה לשמש מהווה את הדרך הטובה ביותר להתפתחות של מלנומה. מעניין לדעת כי רוב מקרי המלנומה אינם נובעים משומה קיימת, אלא מגידול המתפתח עצמאית על עור תקין. לכן, למרות שריבוי נקודות החן מהווה גורם סיכון להתפתחות מלנומה, חשוב להימנע מחשיפה של העור כולו לשמש ולא רק להגן על נגעים קיימים.

קרצינומה של תאי הבסיס

גידול מסוג BCC נחשב כאמור לגידול השכיח ביותר בבני אדם, שלרוב יתפתח על גבי עור החשוף באופן כרוני או  אינטרמיטנטי לשמש. גידול זה מתפתח רק על חלקי עור בהם קיימים זקיקי שיער ולכן, בניגוד למלנומה, לא יימצא על ריריות או חלקי גוף שבהם לא קיים שיער.

מעבר לגורמי הסיכון המשותפים לכלל גידולי העור, קיימים גורמי סיכון ספציפיים להתפתחות של גידול מסוג BCC ובהם טיפולים בקרינה לטיפול בגזזת בעבר (תת אוכלוסייה ייחודית לישראל שנוטה לפתח גידולי BCC באזור ההקרנות, שנים לאחר הטיפול). כמו כן, קיימות תסמונות ייחודיות המתאפיינות בעליה בשכיחות של קרצינומה מסוג זה, בהן סינדרום גורלין. בשונה ממלנומה, גידולי BCC נחשבים לפחות אלימים וסיכויי השרידות מהם גבוהים.

אילו סימנים יעלו חשד להתפתחות של גידול מסוג BCC?

כל הופעה של נגע חדש ולא מוכר שלרוב יהיה בולט ובגוון ורדרד, מצריך בדיקה אצל רופא/ת עור. לעיתים הנגע יראה כמו צלקת והוא עלול לדמם. גידולי BCC שכיחים באזור הראש והצוואר, אולם הם עלולים להתפתח גם באזור הגב או הגפיים.

איך מאבחנים ומטפלים?

בדומה למלנומה, גם אבחון של גידולי BCC מתבצע בהתבסס על בדיקה קלינית ודרמוסקופית. הטיפול נגזר מעומק הנגע וברוב המקרים יכלול ניתוח פשוט להסרתו. אם הגידול שטחי  ניתן לטפל גם באופן מקומי ושמרני באמצעות קרם המשפעל מקומית את מערכת החיסון כנגד הגידול (אלדרה), קרם כימותרפי (אפודקס), או טיפול פוטודינמי . אם הגידול הופיע באזור הראש, בעיקר באזורים שמוגדרים כאזורים בסיכון גבוה,  לרוב יתבצע ניתוח ייעודי שנקרא ניתוח מוז.

במצבים שבהם הגידול אינו נתיח או אם קיים ריבוי של גידולים, ניתן לטפל באמצעות הקרנות או טיפול מכוון מטרה. זהו טיפול סיסטמי בכדורים אשר מדכא את המסלול הביולוגי הפגום בגידולי BCC, הנקרא גם מסלול הקיפוד. לאחרונה, נכנס לסל הבריאות טיפול אימונותרפי  המיועד גם הוא למקרים שאינם יכולים להיות מטופלים באופן כירורגי. עם זאת, נכון לכתיבת שורות אלה טיפול זה אינו נכלל בסל הבריאות.

קרצינומה של תאי הקשקש (SCC)

זהו הגידול השני בשכיחותו מכלל גידולי העור, והגידול הנפוץ ביותר בקרב מושתלי איברים. מקור הגידול הוא בתאי הקשקש אשר נמצאים בשכבת האפידרמיס (שכבת העור העליונה). מעבר לגורמי הסיכון המשותפים לשלושת הגידולים, גידול מסוג SCC נפוץ גם בקרב אלה שנחשפו לכימיקלים (כמו ארסן) ואלה הסובלים ממחלות גנטיות שונות.

אילו סימנים יעלו חשד?

הסימן הראשון להתפתחות מרבית הגידולים מסוג  SCC הוא אקטיניק קרטוזיס. זהו נגע טרום סרטני שמתבטא בכתם אדום וקשקשת מעליו  שיתפתח באזורים החשופים כרונית לשמש. אם הנגע עבר התמרה ממארת הוא לרוב יהיה בולט יותר ועלול גם לכאוב ולדמם. לעיתים, גידולי SCC  מתפתחים בתוך כיב כרוני (פצע).

איך מאבחנים ומטפלים?

בהשוואה ל- BCC, הפרוגנוזה של גידולי SCC  טובה פחות. על כן, מומלץ לטפל מוקדם ככל הניתן בנגע הראשוני.
בשלבים מוקדמים ובמקרים קלים בהם התפתחו נגעים טרום סרטניים, ניתן יהיה לטפל באמצעות קרם כימותרפי או קרם שמשפעל מקומית את מערכת החיסון כנגד הנגע או בטיפול פוטודינמי (PDT). עם זאת, ברוב המקרים הטיפול בגידוליSCC  יהיה כירורגי. אם הגידול לא הוסר בשלמותו או שתמונת המצב ההיסטולוגית מורכבת יישקל שילוב של טיפול בקרינה.
אם הגידול אינו נתיח או ששלח גרורות לאיברים מרוחקים, טיפול הבחירה הינו אימונותרפיה המגייסת את מערכת החיסון כנגד הגידול. המניעה האפקטיבית ביותר להתפתחות של גידולי  SCC  היא הגנה מהשמש וכן גם טיפול מוקדם בנגעים הטרום סרטניים.

לסיכום, ללא כל תלות בסוג הגידול, הדרך הטובה ביותר למניעת סרטן העור היא הגנה מפני חשיפה לשמש והקפדה על בדיקות תקופתיות אצל רופא/ת עור. גילוי מוקדם של נגע עורי ממאיר עשוי להקל על הטיפול ולשפר את סיכויי ההחלמה מהמחלה.